פסק דין
זו הי תביעה לשיבוב הסכום אותו שילמה התובעת, חברת ביטוח , למבוטחה במסגרת פוליסה לביטוח רכב מקיף, כפיצוי על נזקים שנגרמו לרכב המבוטח באירוע של תאונת דרכים בה מעורב גם אוטובוס בבעלות הנתבעת .
על פי כתב התביעה נטען כי ביום 17.9.07 עת הרכב הנפגע נהוג ע"י ברקן יעקב אחיעד נסע בנתיבו האמצעי ברחוב הרצל בראשון לציון לפתע הרכב הפוגע _ האוטובוס ח.י.) אשר נסע בנתיב הנסיעה הימני סטה לעבר רכבו והתנגש בו .
הנתבעת הכחישה בכתב ההגנה את טענות התובעת וטענה כי האוטובוס נסע בנתיבו כדן, ואילו רכבו של המבוטח הוא אשר סטה ימינה ופגע באוטובוס .
בישיבת היום הופיע המבוטח מטעם התובע ומסר את גרסתו .
על פי דברי עד התביעה , ובעדותו הוא אישר כי הוא נסע בנתיב כלשהוא בכביש, ורצה לעבור נתיב, אותת וסובב את ההגה , והיו קווים מקווקווים מימינו , האוטובוס עקף אותו עם כל האוטובוס , ופגע ברכבו בפינה הקדמית ימנית עם החלק האחורי , איזור הפינה השמאלית של הפגוש האחורי באוטובוס .
עד ההגנה מטעם הנתבעת העיד כי הוא נסע בנתיבו , הימני, כאשר הוא מתקרב לתחנת האוטובוסים שבצד ימין של הכביש מתוך מטרה להיכנס אליה ימינה , בנוסעו כך הרגיש מכה בחלק האחורי שמאלי של האוטובוס, עצר וראה כי רכבו של עד התביעה פגע באוטובוס בפינה האחורית של הפגוש השמאלי .
נוסף לעדותו של עד התביעה הגישה התובעת כראיה מטעמה גם את ההודעה בכתב שנמסרה לה ע"י עד התביעה .
בהודעה זו נאמר כדלקמן
" רב המבוטח האט ועצר כדי לעבור נתיב , לפתע אוטובוס אגד עקף אותו ובזמן העקיפה פגע ברכב צד ג'.
ראשית האמור בהודעה זו כאילו האוטובוס עקף את רכב מבוטח התובעת, מופרך גם מבחינה סמנטית. כאשר רכב נוסע בנתיב הימני ורכב אחר נוסע בנתיב השמאלי , אין אחד מהם עוקף את השני אלא שניהם נוסעים כל אחד בנתיבו . במקרה שלפני , לא נכון לומר כי האוטובוס עקף את רכב עד התביעה .
שנית , על פי ההודעה ת/1 , ברור כי רבו של עד התביעה נסע בנתיב השני ימין, ובק שלעבור אל הנתיב הימני בו נסע האוטובוס . על פי ת/1 , עד התביעה הוא אשר בקש לעבור מנתיב לנתיב בו נסע האוטובוס .
תמהני מצד אחד כיצד התובעת כאשר הודעתו זו של המבוטח שלה בפניה , כשעל פניה ברור כי המבוטח שלה הוא אשר רצה לעבור נתיב והחל לעשות כן, בכל זאת מגישה תביעה זו .
תמהני עוד יותר, כאשר הודעה זו צורפה לכתב ההגנה מטעם הנתבעת, תוך הדגשת האמור בה, מדוע המשיכה התובעת לנהל את המשפט .
ברור לי , לא רק מעדותו של נהג האוטובוס , ומיקומי הנזק בשני הרכבים כי התאונה נגרמה עקב כך שעד התביעה בקש עבור לנתיב הימני , שם נסע האוטובוס , ופגע באוטובוס .
ועוד נשאלת השאלה , הא כיצד אין זכר בכתב התביעה לנטען בהודעה ת/1 , וכתב התביעה נוסח בצורה כזו , שמי שקורא אותו יבין כי עד התביעה נסע ישר בנתיבו ולתומו , והאוטובוס סטה לעברו, בלי להתייחס לגרסת המבוטח כי הוא האט , סובב את ההגה ימינה , אותת , והל במעבר אל הנתיב הימני ??!!
עד התביעה נסע בנתיב שמשמאל לנתיב הימני , בנתיב הימני נסע האוטובוס, אשר במרחק קצר אחרי מקום התאונה היה אמור לפנות ימינה לתחנה . בשלב מסוים שני כלי הרכב היו מקבילים , זה בימין וזה בשמאל, עד התביעה האט ,אותת והתכוון לעבור נתיב, חלקו הקדמי וכמעט כל גןפו של האוטובוס עבר מימין לרכב עד התביעה ללא פגע , רק הפינה השמאלית של הפגוש האחורי נפגעה . זאת ללמדך כי רכב עד התביעה לא היה בעצירה , אלא בתנועה לעב ר הנתיב בו נסע האוטובוס , כי אם אכן היה בעצירה , וכל גוף האוטובוס ערב אותו מימין, כיצד זה קרה כי רק הפינה של הפגוש האחורי נפגעה ? אין כל הסבר לכך מלבד העובדה כי רכב עד התביעה היה בתנועה , לעבר הנתיב הימני , ואף חדר אליו , בזמן שהאוטובוס נוסע מימינו , עד שלבסוף נוצר המגע בין פינה קדמית ימנית של רכב מבוטח התובעת לבין הפינה השמאלית של הפגוש האחורי באוטובוס .
נראה לי שלא רק המשך ניהול התביעה היה מיותר , אלא אף עצם הגשתה .
התביעה נדחית
התובעת תשלם לנתבעת הוצאות משפט כולל שכ"ט עו"ד בסכום של 2268 ₪